קטגוריה

על אמנות

In בלוג/ על אמנות

כלואות

ביום חמישי ה 21 ליוני 2018 בשעה 19:30 תפתח במוזיאון על התפר התערוכה "כלואות" בה אציג עבודות משתי סדרות – casa tomada  (צילום וצילום מטופל) ו- true love (וידיאו ארט) התערוכה קוראת להגברת המודעות לשוויון זכויותיהן של הנשים בחברה.…

להמשך קריאה →

In בלוג/ על אמנות

לעולם לא מאוחר מדי

בגיל 11 עליתי לארץ ולא ידעתי שהייתה שואה. בארגנטינה ידעתי שאני יהודיה, ובכך הסתכם הקשר שלי ליהדות. העלייה שלנו לארץ נבעה מתוך הרצון של אמי לחיות לצד אחותה, ולא ממניעים אידאולוגיים. וכך, כשלקחו אותנו בכיתה ז' להצגה על אנה פרנק, נתקלתי לראשונה בחיי בשואה. לא מיד הבנתי באיזה אירוע עצום מדובר, אבל הזדעזעתי עד עמקי נשמתי מהסיפור הבודד והמיוחד של אנה, וחשתי הזדהות מוחלטת ומיידית עם הילדה הזו, שהייתה בת גילי, שכתבה יומן כמו שאני כתבתי. בימים הבאים היא חיה בדמיוני,…

להמשך קריאה →

In בלוג/ על אמנות

החצי השני

כשעוד עבדתי על הסידרה "גיבורות" הצגתי את הרציונל וקומץ צילומים לאוצרת במוזיאון, לא חשוב מה שמה ובאיזה מוזיאון מדובר. היא מאוד אהבה את הקונספט ואת הצילומים, אבל אמרה לי שהיא לא יכולה להציג את העבודה הזו במזויאון, איחלה לי הצלחה (תודה, התערוכה באמת הייתה הצלחה גדולה) ושלחה אותי לדרך עם המלצה חמה: "תיזהרי שלא יתייגו אותך כאמנית חברתית". הרבה מים זרמו בנחלים מאז, התערוכה הוצגה ברחבי הארץ, השפיעה לא מעט על השיח הציבורי בנושא פגיעה מינית. לא אוהבת תיוגים, אבל…

להמשך קריאה →

In בלוג/ על אמנות

כל האמת

לתערוכת היחיד של זויה צ'רקסקי במוזיאון ישראל קוראים "פרבדה" אמנם כילדה שמעתי לא מעט רוסית, אבל אני לא ממש מבינה את השפה, למעט מילים בודדות. ידעתי שיש עיתון בשם הזה, אבל לא ידעתי מה פירוש המילה. אחרי הביקור בתערוכה הלכתי וחיפשתי, ומצאתי – "אמת". עוד לפני שביררתי מה פירוש המילה, בזמן שהתבוננתי בתערוכה, כשאני עוברת מחדר לחדר, מעבודה אחת לאחרת, הרגשתי שזויה מעמידה בפניי מראה. זוהי מראה של מציאות ישראלית, שיש בה הכל – יופי וכיעור, אהבה ושנאה, קבלה ודחיה,…

להמשך קריאה →

In בלוג/ על אמנות

ללא מוצא

אתחיל בוידוי: אני לא אוהבת להיות במקומות שאין בהם לפחות חלון אחד לאויר הפתוח, ממש לא מתלהבת ממרתפים, חניונים תת קרקעיים, רכבות תחתיות ומנהרות ארוכות. מין שריטה כזו שפיתחתי בשנים האחרונות (שהרי בתור ילדה כל מה שרציתי היה להיכנס לתוך מקום סגור שיהיה בו כל מה שאני צריכה ולא לצאת משם לעולם). לכן, קצת חששתי כשעברתי מהחלל הגדול והמואר באגף התערוכות המתחלפות במוזיאון ישראל לחלל גדול מאוד וריק. היה שם שלט עם חץ שהוביל לתערוכה "אוטובוסים" של גיל מרקו שני.…

להמשך קריאה →

שינוי גודל גופנים