קטגוריה

בלוג

In על אמנות

כל האמת

לתערוכת היחיד של זויה צ'רקסקי במוזיאון ישראל קוראים "פרבדה" אמנם כילדה שמעתי לא מעט רוסית, אבל אני לא ממש מבינה את השפה, למעט מילים בודדות. ידעתי שיש עיתון בשם הזה, אבל לא ידעתי מה פירוש המילה. אחרי הביקור בתערוכה הלכתי וחיפשתי, ומצאתי – "אמת". עוד לפני שביררתי מה פירוש המילה, בזמן שהתבוננתי בתערוכה, כשאני עוברת מחדר לחדר, מעבודה אחת לאחרת, הרגשתי שזויה מעמידה בפניי מראה. זוהי מראה של מציאות ישראלית, שיש בה הכל – יופי וכיעור, אהבה ושנאה, קבלה ודחיה,…

להמשך קריאה →

In על אמנות

ללא מוצא

אתחיל בוידוי: אני לא אוהבת להיות במקומות שאין בהם לפחות חלון אחד לאויר הפתוח, ממש לא מתלהבת ממרתפים, חניונים תת קרקעיים, רכבות תחתיות ומנהרות ארוכות. מין שריטה כזו שפיתחתי בשנים האחרונות (שהרי בתור ילדה כל מה שרציתי היה להיכנס לתוך מקום סגור שיהיה בו כל מה שאני צריכה ולא לצאת משם לעולם). לכן, קצת חששתי כשעברתי מהחלל הגדול והמואר באגף התערוכות המתחלפות במוזיאון ישראל לחלל גדול מאוד וריק. היה שם שלט עם חץ שהוביל לתערוכה "אוטובוסים" של גיל מרקו שני.…

להמשך קריאה →

In על אמנות

שוק עבדים

הצלם נרסיסו קונטררס, יליד מקסיקו עוסק בצילום תיעודי – חברתי. קונטררס מביא עדויות מצולמות של מציאות אנושית קשה, מורכבת, אלימה וכואבת. יש במבט שלו חמלה וכבוד כלפי המצולמים שלו. הגישה הצילומית האסטטית ומוקפדת מעצימה את המסר, מכריחה את הצופה להביט במראות הקשים. אני מביאה לכאן דוגמה אחת שמשכה את תשומת הלב שלי, ממליצה בחום לצלול לאתר שלו. .…

להמשך קריאה →

In על אמנות

מה אמנים עושים כל היום ?

אמנים ב"משרה מלאה", ברי מזל שכמונו, מה אנחנו עושים כל היום ? בואו נפתח את זה. אני שמה רגע בצד את השעות/ימים שאני מנחה אמנים, מצלמת נשים. מה שנקרא "פרנסה". אמנות "נטו", כמה זמן היא תופסת ביום שלי? נגיד עכשיו, אני עובדת על סידרה חדשה כותבת רעיונות, במחברת, בפתקים, כל הזמן חושבת מה ואיך חודש שלם חקרתי את הנושא, שוטטתי באינטרנט בניתי לי ספריית השראה ביקרתי בתערוכות כבר עשיתי סשן צילומים ראשוני, שהיה מוצלח, יהיה המשך. בוקר שלם עבדתי על…

להמשך קריאה →

In על אמנות

שעשועי ראייה

הצלם הספרדי Chema Madoz מצלם את מה שהדימיון שלו רואה. הצילומים שלו חכמים, מצחיקים, מפתיעים, מעוררי מחשבה. חלק מהצילומים כל כך פשוטים, ברמה של איך לא חשבנו על זה קודם. אין בהם תיעוד מציאותי של הדברים. כי מהי מציאות? העיניים שלנו רואות את מה שהמוח שלנו רוצה לראות.…

להמשך קריאה →

In על אמנות

פנינים

סיבוב גלריות. פעם בכמה זמן אני נכנסת לאוטו, רצוי בשבת בבוקר כי אין פקקים ואפשר למצוא חניה. מכינה לי רשימה מסודרת, לפי מה שנראה לי מעניין ולפי שעות פתיחה. יוצאת אל הדרך, לחפש אוצרות. מתבוננת, סופגת, לוקחת לי נייר לקריאה בשקט בבית (זה לא תמיד קורה) ומקשיבה למה שמרגש בראש או בבטן. או גם וגם. נותנת לדימויים ולתחושות שהם עוררו לשקוע. וכשיש דימויים שלא מרפים, אז אין ברירה. חייבת לשתף, לספר על כמה פנינים מצאתי בים. הפעם היו לא מעט.…

להמשך קריאה →

In על אמנות

לחם ושירים

הייתי בת 15 כשהוריי החליטו שדי להם מהחיים בישראל. אחרי ארבע שנים בבת ים, חזרנו לארגנטינה. בשנים שגרנו כאן למדתי שפה חדשה, היו לי חברים חדשים. אהבתי את הקירבה לים, את החופש. ללכת במכנסיים קצרים לבית הספר. היינו נוסעים לתל אביב לקולנוע, לראות סרט ולהתחבק עם החבר בחושך, לחנות תקליטים באבן גבירול לבחור את התקליט שנקנה במתנה למי שחוגג יומולדת. מוזיקה תמיד ריגשה אותי, מאוד. יש לי זיכרון מאוד מוחשי מגיל 5 או 6, בבית של הסבים, הפטיפון הקטן משמיע…

להמשך קריאה →

In על אמנות

הערות לאפילוג

הצלם ההונגרי  Tamas Dezso עובד על פרוייקטים ארוכי טווח שעוסקים בשוליים של החברה בהונגריה, רומניה וארצות אחרות במזרח אירופה. בסידרה "הערות לאפילוג" הוא מצייר דיוקן של רומניה בת זמננו. הסידרה היא דוקומנטרית, ריאליסטית, חברתית וביקורתית. השפה הצילומית לוקחת לעולמות של אגדות ופיות. הסיפורים הקשים מובאים במעטה של פיות ויצורים פלאיים, הצופה נשבה ביופי, בשפה ויזואלית שמזכירה סיפורי ילדים ואז מגיעה המציאות בכיעורה, בעליבותה ובקושי הגדול, כמו בוקס בבטן.    …

להמשך קריאה →