קטגוריה

בלוג

In בלוג

על שמחות וטראומות

כל בוקר, אחרי שאני מכבה את השעון המעורר בנייד אני עושה סיבוב קצר – חדשות, מיילים, הודעות, אינסטגרם, פייסבוק, כזה. היום נעצרתי בחדשות. כותרת ראשית נלהבת על זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון. באמת כל הכבוד לה, אני שמחה בשבילה. העובדה שהיא שרה שיר עם מסר פמיניסטי (הלכתי לראות ולשמוע, אפילו בדקתי את המילים של השיר, יש לי קטע כזה, לא מבינה מילים של שירים כשאני שומעת אותן, חייבת לראות אותן כתובות, לא משנה באיזו שפה…) מאוד משמחת אותי. ההופעה שלה,…

להמשך קריאה →

In על אמנות

החצי השני

כשעוד עבדתי על הסידרה "גיבורות" הצגתי את הרציונל וקומץ צילומים לאוצרת במוזיאון, לא חשוב מה שמה ובאיזה מוזיאון מדובר. היא מאוד אהבה את הקונספט ואת הצילומים, אבל אמרה לי שהיא לא יכולה להציג את העבודה הזו במזויאון, איחלה לי הצלחה (תודה, התערוכה באמת הייתה הצלחה גדולה) ושלחה אותי לדרך עם המלצה חמה: "תיזהרי שלא יתייגו אותך כאמנית חברתית". הרבה מים זרמו בנחלים מאז, התערוכה הוצגה ברחבי הארץ, השפיעה לא מעט על השיח הציבורי בנושא פגיעה מינית. לא אוהבת תיוגים, אבל…

להמשך קריאה →

In על אמנות

כל האמת

לתערוכת היחיד של זויה צ'רקסקי במוזיאון ישראל קוראים "פרבדה" אמנם כילדה שמעתי לא מעט רוסית, אבל אני לא ממש מבינה את השפה, למעט מילים בודדות. ידעתי שיש עיתון בשם הזה, אבל לא ידעתי מה פירוש המילה. אחרי הביקור בתערוכה הלכתי וחיפשתי, ומצאתי – "אמת". עוד לפני שביררתי מה פירוש המילה, בזמן שהתבוננתי בתערוכה, כשאני עוברת מחדר לחדר, מעבודה אחת לאחרת, הרגשתי שזויה מעמידה בפניי מראה. זוהי מראה של מציאות ישראלית, שיש בה הכל – יופי וכיעור, אהבה ושנאה, קבלה ודחיה,…

להמשך קריאה →

In על אמנות

ללא מוצא

אתחיל בוידוי: אני לא אוהבת להיות במקומות שאין בהם לפחות חלון אחד לאויר הפתוח, ממש לא מתלהבת ממרתפים, חניונים תת קרקעיים, רכבות תחתיות ומנהרות ארוכות. מין שריטה כזו שפיתחתי בשנים האחרונות (שהרי בתור ילדה כל מה שרציתי היה להיכנס לתוך מקום סגור שיהיה בו כל מה שאני צריכה ולא לצאת משם לעולם). לכן, קצת חששתי כשעברתי מהחלל הגדול והמואר באגף התערוכות המתחלפות במוזיאון ישראל לחלל גדול מאוד וריק. היה שם שלט עם חץ שהוביל לתערוכה "אוטובוסים" של גיל מרקו שני.…

להמשך קריאה →

In על אמנות

שוק עבדים

הצלם נרסיסו קונטררס, יליד מקסיקו עוסק בצילום תיעודי – חברתי. קונטררס מביא עדויות מצולמות של מציאות אנושית קשה, מורכבת, אלימה וכואבת. יש במבט שלו חמלה וכבוד כלפי המצולמים שלו. הגישה הצילומית האסטטית ומוקפדת מעצימה את המסר, מכריחה את הצופה להביט במראות הקשים. אני מביאה לכאן דוגמה אחת שמשכה את תשומת הלב שלי, ממליצה בחום לצלול לאתר שלו. .…

להמשך קריאה →

In על אמנות

מה אמנים עושים כל היום ?

אמנים ב"משרה מלאה", ברי מזל שכמונו, מה אנחנו עושים כל היום ? בואו נפתח את זה. אני שמה רגע בצד את השעות/ימים שאני מנחה אמנים, מצלמת נשים. מה שנקרא "פרנסה". אמנות "נטו", כמה זמן היא תופסת ביום שלי? נגיד עכשיו, אני עובדת על סידרה חדשה כותבת רעיונות, במחברת, בפתקים, כל הזמן חושבת מה ואיך חודש שלם חקרתי את הנושא, שוטטתי באינטרנט בניתי לי ספריית השראה ביקרתי בתערוכות כבר עשיתי סשן צילומים ראשוני, שהיה מוצלח, יהיה המשך. בוקר שלם עבדתי על…

להמשך קריאה →

In על אמנות

שעשועי ראייה

הצלם הספרדי Chema Madoz מצלם את מה שהדימיון שלו רואה. הצילומים שלו חכמים, מצחיקים, מפתיעים, מעוררי מחשבה. חלק מהצילומים כל כך פשוטים, ברמה של איך לא חשבנו על זה קודם. אין בהם תיעוד מציאותי של הדברים. כי מהי מציאות? העיניים שלנו רואות את מה שהמוח שלנו רוצה לראות.…

להמשך קריאה →

In על אמנות

פנינים

סיבוב גלריות. פעם בכמה זמן אני נכנסת לאוטו, רצוי בשבת בבוקר כי אין פקקים ואפשר למצוא חניה. מכינה לי רשימה מסודרת, לפי מה שנראה לי מעניין ולפי שעות פתיחה. יוצאת אל הדרך, לחפש אוצרות. מתבוננת, סופגת, לוקחת לי נייר לקריאה בשקט בבית (זה לא תמיד קורה) ומקשיבה למה שמרגש בראש או בבטן. או גם וגם. נותנת לדימויים ולתחושות שהם עוררו לשקוע. וכשיש דימויים שלא מרפים, אז אין ברירה. חייבת לשתף, לספר על כמה פנינים מצאתי בים. הפעם היו לא מעט.…

להמשך קריאה →