גיבורות

היום, לפני 5 שנים, לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות וציפיה.
לאחר 4 שנים אינטנסיביות, תערוכת גיבורות יצאה ברעש גדול לאור.
25 נשים שבחרו להראות את פניהן, להגיד לעולם שהן לא מתביישות, לא מסתתרות.
יותר מ 400 איש הגיעו לפתיחת התערוכה במרכז ענב באותו יום.
מאז, התערוכה הוצגה פעמים רבות ברחבי הארץ. נושא הפגיעה המינית לא יורד מסדר היום הציבורי.
ועדיין, כל כך הרבה נפגעות ונפגעים, כל כך הרבה בורות מסביב לנושא.
רק השבוע הציעו לי להציג את התערוכה "בתנאי שזה לא יפגע ברגשות הילדים שעוברים במקום".
השנה כבר לא אוכל לשאול את מורן אם היא מעוניינת שתמונתה תוצג בתערוכה הבאה (והיא הייתה אומרת לי, כמו תמיד: תפסיקי לשאול אותי, יש לך אישור גורף ממני )
תערוכות גיבורות – ובעקבותיה תערוכת נראים – נולדה כי אני מאמינה שכאמנית יש לי כוח ומחוייבות לחשוף את מה שהחברה מנסה להשתיק.
בפרספקטיבה של השנים שעברו מאז שגיבורות הוצגה, אני גם רואה איך חשיפת הסוד הגדול מיטיבה עם הנשים המדהימות שבחרו להצטלם.
כך אמרה לי לא מזמן אחת הגיבורות: "את נתת לי את האפשרות לצאת מהצללים אל האור, לא להתבייש בזה שנאנסתי, לא להאשים את עצמי, לא לפחד לתפוס מקום".
ואני אמשיך, עד שלא תהיה ולו נפגעת אחת. עד שלא יהיה ולו נפגע אחד.
עוד על גיבורות: https://giborot.wordpress.com/
הצילומים של דור שחף, בני אהובי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*