בשביל היציאה מהקיבוץ, בצד הדרך, מאחורי עצים, עומדים בתים מפורקים, עירומים.
זה היה מוזר, המראה הזה, מוזר ומאוד עצוב, ביחוד לאחר הביקור בתערוכה במשכן, שם מוצגות התוכניות לבניית הקיבוצים.
בשביל היציאה מהקיבוץ, בצד הדרך, מאחורי עצים, עומדים בתים מפורקים, עירומים.
זה היה מוזר, המראה הזה, מוזר ומאוד עצוב, ביחוד לאחר הביקור בתערוכה במשכן, שם מוצגות התוכניות לבניית הקיבוצים.
2 Comments
ח ל י
12 בפברואר 2011 at 20:34הצבעים הקרים של החורף מעציבים אותם עוד יותר
עידית פארן
13 בפברואר 2011 at 9:26ומה שיש לי לכתוב, גם על זה וגם על התערוכה שבפוסט שליד
קוביה של תגובה לא תספיק לעולם.
(אבל תודה אחת ענקית)