עומק שדה – אליסיה שחף

תגובות

• ח ל י   ביום פברואר 4, 2010 בשעה 7:33 pm

  קישור לתגובה

  למה מקוננת? למה בקומבניזון? היא בחרה את הבגד? את? על מה היא מקוננת? מה את יכולה לספר על הצילום, הסיטואציה, המצולמת?

• רוני   ביום פברואר 4, 2010 בשעה 9:08 pm

  קישור לתגובה

  אבל למה שתגלה?
  למה שלא נמצא לבד מה זה אומר לנו?
  אני לא כל כך מחבבת הסברים ליצירות.

• ח ל י   ביום פברואר 4, 2010 בשעה 9:30 pm

  קישור לתגובה

  אמרתי מה זה אומר לי במייל פרטי. קבלתי תשובה.

  אני לא רוצה הסברים גברת גלבפיש, אני רוצה אינפורמציה שתעזור לי להרוג את החתול הפנימי שלי ועוד קצת כדי שתעזור לי להמשיך להביט בצילום עם משהו נוסף. זה טוב וזה מותר לפעמים, בטח כשמכירים את הצלם

• אליסיה   ביום פברואר 4, 2010 בשעה 9:52 pm

  קישור לתגובה

  לא לריב…
  הדבר היחיד שאני יכולה לספר הוא שיש כאן תהליך אמנותי-רגשי. הבחירות מוקפדות ולא אקראיות.
  ועל מה היא מקוננת?
  כל אחת והקינה שלה…

• ח ל י   ביום פברואר 4, 2010 בשעה 10:01 pm

  קישור לתגובה

  היא כבר לא באמת צריכה אותנו, יש לה עדת חדשות

• רוני   ביום פברואר 5, 2010 בשעה 1:17 pm

  קישור לתגובה

  כשקוראים לי גברת גלבפיש אני ישר נכנסת למיטה עם תה חם ושמיכה טובה.
  נשיקות, ליידיז.

• בועז   ביום פברואר 10, 2010 בשעה 3:08 pm

  קישור לתגובה

  גברת גלבפיש היקרה!

  הו, מי יתנני תה חם ושמיכה טובה ואת האפשרות להיכנס למיטה! הרי זה אושר צרוף בימים קדחתניים אלה.

  2
  ולענין התמונה: אהבתי מאוד. מאוד. יש בה עצב סמוי, מסתורין. משהו צרפתי (כל אחד והאסוציאציות שלו).