זה בדיוק זה שדה מדהים לפני שקראתי את התגובה זה הזכיר לי את ילדותי בוילה של הורי ברחוב צביה לובטקין בכפר סבא שאינני חי שם מזה שנים רבות אבל המבט מבעד לחלון הצהוב והוילות והבתים שנשקפים מבעד לחלון מזכירים לי את העיר כפר סבא בילדותי . הצילום הזה הוא בהחלט צילום ילדות שכל אחד נושא איתו בליבו ובארנק זכרונותיו ויש בו משהו אמיתי וכנה מאשר שלל צילומי הזאנר האחרים יש בו זיכרון של ילדות שחזק מכל דבר אחר כנראה שלוקח אותנו שנים רבות אחורה לילדותנו הנשכחת.צילום מרגש בהחלט
שאני נכנסת לפוסט הזה, ולא מצליחה להסביר במילים מה התמונה הזו מייצרת אצלי.
נדמה לי שהיא מזכירה לי מקום שלא הייתי בו מעולם.
יש בה משהו ארכיטיפי, ללא ספק.
יכול להיות שהידיעה המדוייקת של איך צולמה התמונה רק תעשה אותה קצת בנאלית…
ואז כל המסתורין שלה יעלם
ואז הצופים בה לא יחפשו את האסוסיאציות הפרטיות שלהם, אלא יראו רק את הפרטים המדוייקים של מי שצילם אותה.
גם זו נקודת מבט, לא?
ושבת שלום,מלא געגועים ליולי, מהאויר הצלול שניקה את כל הצהוב הזה
🙂
7 Comments
רוני
19 בפברואר 2009 at 14:42צהבת בנשמה
הצילום עושה לי אסוציאציות של שנות ה-70 בבאר שבע, משום מה. חש בו תחושה של חזרה הביתה מבית הספר.
לבון אמיר
19 בפברואר 2009 at 20:20זה בדיוק זה שדה מדהים לפני שקראתי את התגובה זה הזכיר לי את ילדותי בוילה של הורי ברחוב צביה לובטקין בכפר סבא שאינני חי שם מזה שנים רבות אבל המבט מבעד לחלון הצהוב והוילות והבתים שנשקפים מבעד לחלון מזכירים לי את העיר כפר סבא בילדותי . הצילום הזה הוא בהחלט צילום ילדות שכל אחד נושא איתו בליבו ובארנק זכרונותיו ויש בו משהו אמיתי וכנה מאשר שלל צילומי הזאנר האחרים יש בו זיכרון של ילדות שחזק מכל דבר אחר כנראה שלוקח אותנו שנים רבות אחורה לילדותנו הנשכחת.צילום מרגש בהחלט
שרון רז
19 בפברואר 2009 at 21:53כן, זה היה יום של חול, יום חול
אליסיה
20 בפברואר 2009 at 1:59תודה 🙂
מיכל
20 בפברואר 2009 at 12:44שאני נכנסת לפוסט הזה, ולא מצליחה להסביר במילים מה התמונה הזו מייצרת אצלי.
נדמה לי שהיא מזכירה לי מקום שלא הייתי בו מעולם.
יש בה משהו ארכיטיפי, ללא ספק.
יולי
20 בפברואר 2009 at 14:28בלהיות מסוגל לראות את הצד שמאחורי המצלמה. הידיעה המדויקת של איך צולמה התמונה.
שבת שלום יקירתי.
אליסיה
20 בפברואר 2009 at 15:42יכול להיות שהידיעה המדוייקת של איך צולמה התמונה רק תעשה אותה קצת בנאלית…
ואז כל המסתורין שלה יעלם
ואז הצופים בה לא יחפשו את האסוסיאציות הפרטיות שלהם, אלא יראו רק את הפרטים המדוייקים של מי שצילם אותה.
גם זו נקודת מבט, לא?
ושבת שלום,מלא געגועים ליולי, מהאויר הצלול שניקה את כל הצהוב הזה
🙂