Monthly Archives

אפריל 2012

הזמנה לתערוכה: שיח נשים

שיח נשים- נשים מדברות על בית

אילת נבנצל / נופי רותם / אליסיה שחף

תערוכה קבוצתית

אוצרת: נופי רותם

גלריית "הסוכה"

פתיחה ביום שבת 21.4.2012 בשעה 20:30

התערוכה תוצג עד ה 30.5.2012

לתיאום ביקור, רונית או חגית 04-6289867

מה גורם לאדם לרצות להתחכך בביתו שלו, שם נמצאים חלומותיו הדמיוניים והליילים, שם נמצא מזונו הפיסי והנפשי, שם אהוביו ואוהביו, או שלשם רוצה להזמינם.

הבית מכיל אותנו ואנחנו אותו, כי בעצם קיומיינו אנחנו יוצרים אותו, אחרת לא היה כך, בכל מקרה הוא היה אחר, אם בכלל. יש קשר עמוק וסמביוטי בין האדם לביתו ובין הבית לדייריו אחד בתוך ומחוץ לשני.

האם אפשרי מצב זה של בתוך ומעטפת באותו הזמן? כך הוא על כל פנים, כי הרי אין דרך אחרת. כל אדם באשר הוא משחר ההיסטוריה מחפש ומייצר את ביתו, אם זה מבנה, מערה, אוהל, פחון או משטח קרטון. אין חשיבות לעושר שלו, יש חשיבות לעצם היותו, לכך שאדם מצתפן לו בתוך קונכיותו שאותה הופך לביתו, זו המכילה אותו ועימה הוא חי והיא משתנה איתו בהתאם לצורך, הרצון, האפשרות. אותו בית ההולך איתו לכל מקום.

 הבית, המילה שלפי הא"ב העברי מתחילה באות השניה, אחרי הא'- האני, ומסתיימת באחרונה –ת'. כך גם בית בשבילי הוא העניין כולו מא' עד ת',עבורי, בתוכי ובסביבתי.

בחרתי להזמין נשים לשיח בנושא בית. בית כמקום בו כל אחת יוצקת את עצמה לתוכו מתוכה.

אמניות ממקורות שונים מביאות כל אחת את השאלות שלה.

השילוב של הנשים: ילידת ארגנטינה,דתיה מודרנית וחילונית מייצר שיח פתוח הכולל סוד ומגדר, הבית כמייצג  רבדים שונים של החיים.

נופי רותם

 

דיוקנאות קין

השבוע נפתחה באולם הסנאט שבאוניברסיטת באר שבע התערוכה דיקנאות קין: ייצוגים של "אחרים" באמנות העכשווית בישראל.

פרופסור חיים מאור בפתיחת התערוכה, צילום: דור שחף

פרופסור חיים מאור אצר את התערוכה המורכבת והחשובה הזו, יחד עם סטודנטיות מלימודי אוצרות באוניברסיטה.

יש לי הכבוד להשתתף בתערוכה הזו, יחד עם  כמה מהאמנים המוערכים והבולטים ביותר בארץ, וזו תערוכה מצויינת שדנה בסוגיה רלבנטית ו(תמיד) עכשווית.

העבודות שלי בתערוכה. צילום: דור שחף

"חברה מסמנת היא חברה המשדרת את עובדת היותה חברה מפוחדת, החוששת ממחשבה שונה, מדעה שונה, מהשקפה שונה.

חברה מסמנת היא חברה חסרת ביטחון בדרכה שלה. ה"אחר" הוא בבחינת בד אדום המטריף את חושיה ואת רגשותיה וה"חייתי" שבה מסתער עליו להורגו, או לכל הפחות להרחיקו.

חברה מסמנת היא חברה המעדיפה אחידות במחשבה ובאמונה, במראה ובלבוש. רק חברה המכירה בכך שהשונה איננו משונה וכי כל אחד הוא יחיד ומיוחד; רק חברה שיש לה אומץ לקבל את ה"אחר" ויש בה נדיבות להכילו (אם איננו שולל את קיומה, מסכן ומזיק לה – ) רק חברה כזו היא חברה בריאה, שלמה, הומניסטית"

פרופסור חיים מאור, מתוך קטלוג התערוכה

אמנים ואוצרים בתמונה קבוצתית. צילום: דור שחף

ערפול

השעון המעורר שלף אותי ברגע אלים אחד מהשינה אל כאב ראש אימתני.

אני לא צריכה לבדוק בתחזית מזג האויר כדי לדעת שיש חמסין. הגוף שלי, בעיקר החלק העליון שלו, מרגיש ויודע.

רוח מזרחית יבשה ויותר מדי יוניים חיוביים באויר (או שליליים, לא יודעת בדיוק. אני רק יודעת שזה מגביר את הלחץ על הראש שלי) לא עושים לי טוב. בכלל לא.

הייתה לי תוכנית לבוקר: לקום בשבע, לשתות קפה, לצאת לפארק, חמושה באוזניות מחוברות לרדיו הקטן, לצחוק קצת עם טל ואביעד, ללכת-לרוץ שעה, לחזור הביתה, להתקלח, להתלבש ולטפל ברשימת המשימות: לכתוב, להגיש שתי הצעות לתערוכות, לקבוע כמה פגישות לשבוע הבא.

ואז לחכות לבחורה מוכשרת אחת שאני מנחה שתגיע בצהריים. וזוג מתוק בהריון הראשון שלהם שיגיעו להצטלם בסטודיו לפנות ערב.

במקום כל זה, שכבתי כל היום במיטה, עם עיניים עצומות ורקות פועמות. ביקשתי יפה וקיבלתי לשידה שליד המיטה טישו, מים, כוס קפה וכדורים נגד כאב ראש. (ואת הטבלט, שאוכל להתחבר קצת לעולם).

כל שנה זה מפתיע אותי מחדש, שכך נראה האביב במדבר.

 

חג שמח 🙂

כתב תנועה

בשנת 2008 הוזמנה האמנית שרון לוקהרט לבקר בתל אביב על מנת לחקור אפשרות של שיתוף פעולה תרבותי בין תל אביב ללוס אנג'לס, על ידי שותפות תל אביב/לוס אנג'לס (יוזמה משותפת של הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס ועיריית תל אביב).

במהלך ביקורה בארץ הגיעה לוקהרט גם למשכנה של קרן נועה אשכול לכתב תנועה בחולון. לוקהרט ניהלה מחקר בארכיונים של הקרן ועקבה אחר פעילות של קבוצת רקדנים שממשיכה את תיווי התנועה של אשכול ומשמרת את המורשת שלה.

נועה אשכול הייתה כוריאוגרפית, תיאורטיקנית של תנועה, מורה ויוצרת מחול ואמנית טקסטיל. יחד עם האדריכל מיכאל וכמן היא יצרה את כתב התנועה אשכול-וכמן לרישום תנועה.

האותיות של הכתב הזה הן סמלים ומספרים המייצגים את היחסים בין אברי הגוף בתנועה ובמרחב, והוא יצר שיטה חדשה שבכוחה לבטא כל תנועה אפשרית של הגוף.

שרון לוקהרט בוחנת את תפישתה של אשכול את הריקוד כשפה, את המימדים המרחביים של התנועה ואת שכלול כתב התנועה על ידי אשכול והתלמידים שלה.

האמנית שרון לוקהרט יצרה, יחד עם חברי "קרן נועה אשכול לכתב תנועה" המוקדשת לשימור מורשתה של נועה אשכול, עבודת וידיאו שמוצגת במרכז התערוכה: על מסכים גדולי מימדים מוקרנים סרטים של רקדנים שרוקדים כשבקרע שטיחי הקיר של אשכול.

התערוכה הוצגה בו זמנית במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב ובמוזיאון ישראל בירושלים, שם היא מוצגת עד אמצע אפריל.

בתערוכה במוזיאון מוצג מיצב קולנועי של חמישה ריקודים ותשעה שטיחים של נועה אשכול, צילומים שמייצגים מודלים כדוריים שאשכול עיצבה כדי להמחיש את התנועות של חלקי הגוף השונים ומבחר שטיחי קיר שאשכול עיצבה ושחוברו מאוחר יותר על ידי רקדנים וחברים שלה.

מתוך אתר מוזיאון ישראל