ארכיון מחבר: ali

מתבוננת, מצלמת, כותבת, לומדת, מלמדת.

טווסה גאה

פעם, שמעתי מישהי מצטטת את הסופרת נורית זרחי אומרת שהילדות היא כמו אי באמצע החיים, שם נמצאת הילדה (או הילד) שהיינו, ושיש אנשים שיש להם סירה קטנה שאיתה הם יכולים לחזור ולפגוש את הילדה שהם היו. אני זוכרת את המשפט הזה, כי עד ששמעתי אותו הייתי משוכנעת שרק לי יש סירה כזו. כי אני תמיד מבקרת […]

אקואדור

הייתי שם, בבית ההוא בו הכל קרה. רחוב אקואדור בין ז'אן ז'ורה לפוירדון. המסדרון בכניסה לבית, עם השטיח מקיר לקיר, שמאז שכיסו את רצפת העץ היפה אני חוששת ממכת חשמל סטטי כשאני ניגשת לפתוח את הדלת. שוטטתי בין החדרים, מנסה להיזכר איך בדיוק ומה מוביל לאן. המסדרון שהוביל לחדרי השינה, יש בו תנור גז. וחם […]

שעשועי ראייה

הצלם הספרדי Chema Madoz מצלם את מה שהדימיון שלו רואה. הצילומים שלו חכמים, מצחיקים, מפתיעים, מעוררי מחשבה. חלק מהצילומים כל כך פשוטים, ברמה של איך לא חשבנו על זה קודם. אין בהם תיעוד מציאותי של הדברים. כי מהי מציאות? העיניים שלנו רואות את מה שהמוח שלנו רוצה לראות.

פנינים

סיבוב גלריות. פעם בכמה זמן אני נכנסת לאוטו, רצוי בשבת בבוקר כי אין פקקים ואפשר למצוא חניה. מכינה לי רשימה מסודרת, לפי מה שנראה לי מעניין ולפי שעות פתיחה. יוצאת אל הדרך, לחפש אוצרות. מתבוננת, סופגת, לוקחת לי נייר לקריאה בשקט בבית (זה לא תמיד קורה) ומקשיבה למה שמרגש בראש או בבטן. או גם וגם. […]

לחם ושירים

הייתי בת 15 כשהוריי החליטו שדי להם מהחיים בישראל. אחרי ארבע שנים בבת ים, חזרנו לארגנטינה. בשנים שגרנו כאן למדתי שפה חדשה, היו לי חברים חדשים. אהבתי את הקירבה לים, את החופש. ללכת במכנסיים קצרים לבית הספר. היינו נוסעים לתל אביב לקולנוע, לראות סרט ולהתחבק עם החבר בחושך, לחנות תקליטים באבן גבירול לבחור את התקליט […]