כשהייתי ילדה, לסבא שלי היה בית דפוס.
ביליתי שעות רבות איתו, עוקבת אחרי האצבעות השמנמנות שלו מסדרות את האותיות, אחת אחת על פלטות מתכת, מסתחררת מהריחות, מהרעש המחריש של המכונות.
ובסוף התהליך – הקסם הזה: האותיות הפכו למילים, לשמות של אנשים, ציורים עדינים. הוא הדפיס כרטיסי ביקור, והזמנות לחתונות, וכרטיסי ברכה.
אני הייתי הילדה היחידה בגן שהזמינה את החברים למסיבת היומולדת עם כרטיס מעוצב עם השם שלי, ועם ציור שאני בחרתי. מין שמחות גדולות כאלה לילדה קטנה וביישנית.
סבא שלי, שקראו לו משה אבל כולם קראו לו פיצ'י, היה האיש הכי טוב בעולם, במובן הכי עמוק והכי לא מובן מאליו של המילה הזו.
מצאתי את כרטיס הברכה המקסים הזה בארגז שהכיל המון תמונות משפחתיות, וחשבתי שאין מתאים ממנו לכתוב עליו ברכת שנה טובה. כי יש בה כל כך הרבה תום, וטוב, והיא כל כך הזכירה לי את סבא פיצ'י.
אז סבא יקר שלי, תפזר מהיכן שאתה נמצא (בעיקר בלב שלי) את הטוב הזה שידעת בחיים שלך.
אנחנו ממש זקוקים כאן להרבה מאוד טוב.
5 Comments
שלומית
13 בספטמבר 2015 at 14:44יקירה, את מרגשת. בסיפורים, בתמונה שבחרת. שתהיה לך שנה נפלאה. אוהבת אותך, אפילו שמרחוק.
מרים ברוק-כהן
13 בספטמבר 2015 at 14:50אליסיה ממש ממש נזלו לי דמעות , אני כל כך מזדהה עם האהבה העמוקה שהכנסת כאן והערפת על כולנו. לי יש עוד כמה אביזרים שסבי הכין, תליונים מגולפים ופיסת סרט ולבי הומה הומה לסבא. שיגנו על כולנו וישפיעות עלינו מאהבתם שנת ברכות לך אליסיה !!! מרים
יוסי רבי
13 בספטמבר 2015 at 15:38אליסיה שנה טובה לכולכם שנה של כל שתבקשי לו יהי. אבי עבד עבד כסדר הרבה שנים בדפוס ואני זוכר את מקום עבודתו היטב כילד כולל הריח המיוחד
ח ל י
14 בספטמבר 2015 at 18:20שנה טובה אלי, איזה זכרון יפה יש לך.
דוד עידן
15 בספטמבר 2015 at 23:14מרגש, מלא אהבה חום וזיכרונות ובעקר געגועים, לכל אחד מן הסתם יש את השנה טובה שלו,זו המלווה אותו גם מעבר לחגים. שנה טובה