להקשיב לחושים

רק לפני שבועיים ישבתי עם ב. לשיחה בבית קפה. היא סיפרה לי שהיא התחתנה בגיל מאוד צעיר, מהר מאוד נולדה הבת הראשונה שלה, אחריה ילדה עוד בן ובת.

מעל עשור היא הייתה אמא במשרה מלאה, כי כך רצתה. טיפלה וגידלה וטיפחה את הילדים שלה, בישלה וניקתה ודאגה למשפחתה וביתה. היא הייתה ילדה שמנמונת, ועם הלידות וחוסר תשומת הלב אל עצמה היא הוסיפה עוד ועוד קילוגרמים לגופה, אותו הזניחה כאילו לא היה שלה.

כשהבת הצעירה חגגה בת מצוה, היא החליטה שזהו, מעכשיו היא מתחילה להתייחס קצת יותר אל עצמה. תחפש עבודה, תקנה לעצמה קצת בגדים יפים, תצא קצת מהבית.

לאט לאט הכל התחיל להסתדר: היא מצאה עבודה מעניינת, התחילה ללמוד, ירדה במשקל, הילדים שמחים, בן הזוג מרוצה. החיים חייכו אליה.

היא הרגישה שהיא כל כך מרוצה מאיך שהיא מרגישה ונראית כיום, שהיא חייבת לעשות לעצמה סשן צילומים מקצועי.

זכרתי היטב את השיחה ההיא, את השקט שהיא שידרה, שקט של אישה שטוב לה ונעים לה בחייה.

ואז, שבועיים אחרי זה, בדיוק בשעה שקבענו, היא נכנסה כרוח סערה לסטודיו. היא לא הייתה האישה שזכרתי מהפגישה בבית הקפה. לרגע חשבתי, הנה עשיתי בלגן ביומן. בלבלתי בשמות.

אבל לא אני התבלבלתי.

היא סיפרה לי, שבשבוע האחרון החיים שלה התהפכו. שהיא נמצאת במערבולת חושים שלא ידעה כמותה מאז גיל ההתבגרות. מאז ההתאהבות הראשונה. שהיא פגשה בגבר שמחזר אחריה כמו תלמיד תיכון: במרץ, בנחישות, עם סצנות דרמטיות והכל.

היא ירדה עוד הרבה במשקל, נראתה חיוורת ומוזנחת. לא היה בה זכר לשקט שראיתי במפגש הקודם שלנו.

היא ביקשה לקיים את סשן הצילומים. הצעתי לה בגדים להחלפה, שדי מהר נשרו לרצפה, התאפרה קצת, הסתרקה ולאט לאט נרגעה.

בהמלך הצילומים כמעט ולא דיברנו, אבל הגוף שלה דיבר, והתמסר באופן מוחלט למצלמה.

כשהרגשנו שמיצינו, היא הודתה לי על ההקשבה, אמרה שהשקט שחזר אליה בזמן הצילומים עזר לה להגיע להחלטה מה לעשות בהמשך, ביקשה שאשלח לה את הצילומים בדואר, שילמה והלכה.

חשבתי על הצורך בהתחדשות, ואיזה כוח אדיר יש לגוף, שהוא יודע לשדר לנו לעולם מה הנפש רוצה. ואיך זה בא לידי ביטוי בצילום.

והראש, רק צריך להקשיב לו. או להתבונן בתמונות.

* * *

"בטחי בחושייך. הם מגלמים את תגובותייך האמיתיות לסובבים אותך.

כאשר החיים מזמנים לך כאב, קבלי בברכה את יגונך ואת עצבותך. כאשר החיים מזמנים שמחה, ברכי את אושרך.

האישה החכמה מטמיעה את החסד שברגעים אלה, ואז מתמסרת לרגע הבא.”

מתוך "הטאו של הנשים"

Share

אולי גם זה יעניין אותך