In טקסט וצילום

בת ים

הייתי ילדה קטנה במקום חדש, בקושי הבנתי מה מדברים סביבי. ישבתי מכווצת בשולחן ליד תמר היפה, והמורה דיברה ודיברה על יונה הנביא. אני רואה את הפנים שלה, אישה גבוהה וכבדה עם שיער שחור קצוץ, מנסה להיזכר איך קוראים לה. לאה. השם הזה נתקע לי בראש. אבל לאה הייתה מורה לגיאוגרפיה, צעירה וקופצנית, היא העבירה את הגיר מיד ליד וכתבה על הלוח, פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל, כאילו שיחקה בכדור.

המחנכת, אני ממש לא מצליחה לזכור את שמה, לימדה אותנו תנ"ך. ועוד משהו. ספרות אולי? ואני לא בטוחה שאני מבינה נכון מה שתמר אומרת לי. מסיבה ביום שישי. נכון? מותר לי לבוא? מזמינים אותי להיות אחת מהחבר'ה? ומה רבקה, הבלונדינית שכבר הבנתי שהיא מלכת הכיתה, היא מאוד יפה, אמא שלה נוסעת כל הזמן לפריז כי היא משם, ורבקה, נשארת לבד? איפה אבא שלה? מה רבקה תגיד על זה שתמר מזמינה אותי למסיבה ? (היא דווקא הייתה פחות מפחידה ממה שחשבתי, רבקה)

אני לא למדתי אף פעם תנ"ך ופתאום כל הסיפורים על נביאים וחיות היו מעניינים, אפילו יותר מעניינים מכל ספרי האגדות ונשים קטנות ואגתה קריסטי שכבר הספקתי לקרוא. כל כך מעניינים שקיבלתי 97 במבחן על יונה הנביא ותלו את המבחן שלי על לוח המודעות של בית הספר, איזו גאוה, עולה חדשה קיבלה את הציון הכי גבוה בכיתה. אני לא זוכרת איך קרה שהשפה הייתה לי ברורה פתאום, סוג של קסם שרק ילדים בני 11 יכולים לעשות. יום אחד קמתי בבוקר והבנתי הכל. וגם כתבתי יפה, וקצת דיברתי. בטח היה לי מבטא חזק כזה, והיו לי עגילים באוזניים ולאף אחת לא היו. רק למאשה, היא כבר לא הייתה עולה חדשה אבל היא גם נולדה בדרום אמריקה (מה זה משנה אם ברזיל או אורוגואי או ארגנטינה, הכל אותו הדבר, איך עצבן אותי שאמרו ככה). ובשכבה שלנו הייתה ילדה רומניה שצחקו עליה בגלל העגילים באוזניים. אבל עליי לא צחקו. לפחות לא בפנים.

אני רואה אותה, את המורה הגבוהה והנחמדה, והפנים שלה כל כך ברורות. והקול שלה ברור כל כך. ולא מצליחה לדלות מתוך הזיכרון שלי את השם שלה. תמיד זה היה ככה. אני זוכרת פנים של כל מי שפגשתי אי פעם. הפנים נתקעות לי בראש, לפעמים גם הבגד שהאיש או האישה לבשו, לפעמים גם טון הדיבור. ואין לי מושג מה השם. איפה נפגשנו. זה קצת מטריד אותי, החורים בזיכרון. וזה לפעמים קצת מביך, אבל ככה זה.

הספר לקח אותי לגיל הזה, בבת אחת גלשתי לשם, להתאהבות הראשונה, הנשיקה הראשונה, על מה דיברנו בדרך לגן המשחקים? השירים מאז, והשיחות הארוכות אל תוך הלילה עם אילנה, הוא אוהב אותי, לא אוהב אותי

Share

אולי גם זה יעניין אותך

אין תגובות

תגובה